שאול טשרניחובסקי-  (1943-1875)

מגדולי המשוררים העבריים של העת החדשה. נולד ב- 1875 ברוסיה, בחצי האי קרים.חינוכו היה שילוב של מסורת וחילוניות. 

מ- 1890 התגורר באודסה ואז עבר לגרמניה כדי ללמוד  לימודי רפואה בהיידלברג.

ב- 1907 חזר לרוסיה ושימש רופא ממשלתי.

במלחמת העולם הראשונה  שירת  בצבא בתפקיד רופא צבאי. עם סיום המלחמה חזר להתגורר בברלין.

 ב- 1921 עלה לארץ ישראל ועבד במשרת רופא בבתי הספר של עיריית תל אביב.

שירו הראשון "חלומי" פורסם ב-1890, בהיותו בן 17 בלבד. קובץ שיריו הראשון "חזיונות ומנגינות" פורסם בורשה ב- 1898.

המוטיבים הבולטים בשירתו היו יופי הטבע, תקופת התנ"ך,ארץ ישראל ותחיית העם היהודי. ניסה לשלב בשיריו בין התרבות היהודית לתרבות העולמית.

שאול כתב שירים,פרוזה,סונטות,באלדות,פואמות ואידיליות. נחשב לגדול המתרגמים לעברית.בין תרגומיו: אודיסיאה, איליאדה,קלוולה.

מספריו: "כל שירי שאול טשרניחובסקי","אשר היה ולא היה","שלושים ושלושה סיפורים".

בין שיריו: "הוי,ארצי, מולדתי","אומרים ישנה ארץ". בשירתו נתן ביטוי למאבקו של העם היהודי מול השנאה הערבית ולמאבקו בשלטון הבריטי.

שאול טשרניחובסקי עסק בנוסף לשירה ולספרות, במחקר ברפואה ובחקר הלשון העברית.

נפטר ב- 1943 בירושלים , בגיל 68. על שמו: בית הסופרים העבריים בתל-אביב, הפרס לתרגומי מופת של עיריית תל אביב ושמות רחובות במקומות שונים בארץ

.הוי!, ארצי !מולדתי!

מילים: שאול  טשרניחובסקי

לחן: נעמי שמר 

הוי אַרְצִי מולַדְתִּי

הַר טְרָשִׁים קֵרֵחַ

עֵדֶר עֻלְפֶּה שֶֹה וּגְדִי

זְהַב הָדָר שָֹמֵחַ

מִנְזָרִים,גַּל,מַצֵּבָה

כִּפּות טִיט עַל בַּיִת

מושָבָה לֹא נוֹשָבָה

זַיִת אֵצֶל זַיִת 

אֶרֶץ! אֶרֶץ מוֹרָשָּׁה!

דֶּקֶל רַב כַּפַּיִם

גֶּדֶר קַו צַבָּר רָשָׁע

נַחַל כְּמַהּ הַמַּיִם

רֵיחַ פַּרְדְּסֵי אָבִיב

שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת

חֵל חולות לַיָּם סָבִיב

צֵל שִׁקְמָה נופֶלֶת

 אֶרֶץ נַחלַת מִדְבַּר סִין!

קֶסֶם כּוכְבֵי לֶכֶת

הֶבֶל זַעַם הַחַמְסִין

מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת

כֶּרֶם גֶּפֶן נִים לא נִים

תֵּל חָרְבָּה נֶחרֶשֶת 

תְכול לֵילות וִילֵל תַּנִּים

מַשְאֵבָה נוקֶשֶת 

הוי,הוי,אֶרֶץ חֶמְדַּת לֵב!

הַשָׁמִיר, הַשַּיִת

בַּיִר סוּד יָתום בַּגֵּב

בַּשָׁמַיִם עַיִט 

רֵיחַ פַּרְדְּסֵי אָבִיב

 שִׁיר צִלְצַל גַּמֶּלֶת

בְּיָם שֶל אור טובֵע כּל

וְעַל פְּנֵי כּל הַתְּכֵלֶת

חרוזי חידה

עָלִים רַבִּים לִי וְאֵינֶנִּי עֵץ,

לֹא פֶּה, לֹא לָשוֹן לִי

וַאֲסַפֵר עַד אֵין קֵץ.

Go to top