דוד בן גוריון (גרין) (1973-1886) 

ראש הממשלה ושר הבטחון הראשון של מדינת ישראל.

נולד בפולין בשנת 1886.אביו היה מורה עברי משכיל וחובב ציון.מנעוריו דוד גרין היה פעיל בתנועה הציונית

.ב- 1905 השתתף בהגנה העצמית היהודית נגד הפורעים. היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" .

ב- 1906 עלה בן גוריון לארץ ישראל ועבד כפועל במושבות יהודה והגליל.

ב-1912-1914 ירד מהארץ לשם לימודי משפטים בקושטא.

ב-1914 חזר לארץ אך ב- 1915  גורש למצרים ע"י התורכים ששלטו באותה תקופה בארץ.

ב- 1915 יצא בן גוריון לארצות הברית. בארה"ב היה בין מייסדי החלוץ והגדודים העבריים לשחרור ארץ ישראל.

ב-1918 לאחר הצהרת בלפור התגייס בן גוריון לצבא הבריטי וחזר ארצה עם מתנדבי הגדוד העברי.

ב-1919 שימש מנהיג אחדות העבודה.

מ- 1921 עד 1929 – כיהן כמזכיר הראשי של הסתדרות העובדים הכללית

ב- 1933  - חבר בהנהלה הציונית.

ב-1935- ראש מסיידי מפא"י וראש הסוכנות היהודית בירושלים.

מ- 1937 פעל רבות להקמת מדינה יהודית לפי תכנית החלוקה.

ב- 1939 עם פרסום ה"ספר הלבן" קרא בן גוריון לעליה ארצה בכוח.במלחמת העולם השניה היה מיוזמי "תכנית בילטמור" שתבעה את ביטול "הספר הלבן", את פתיחת שערי הארץ והקמת מדינה יהודית.דרש איחוד כוחות הלוחמים במחנות וריכוזם תחת המוסדות העליונים של היישוב העברי והתנועה הציונית. היה בין יוזמי תנועת המרי המשותפת להגנה, לאצ"ל וללח"י.

מ-1948-1946 פעל בן גוריון  להכנת כוח צבאי עברי.

ב- 1948 שימש ראש "מנהלת העם" שהורכבה מנציגי המפלגות השונות ובאפריל אותה שנה מונה למנהל ענייני הבטחון.

ב- 14.5.1948 – הכריז דוד בן גוריון במועצת העם על הקמת מדינת ישראל והקמת הממשלה הזמנית.בן גוריון נבחר לראש הממשלה הראשון ולשר הבטחון.במסגרת תפקידו התמקד בהקמת צה"ל והשקיע  את מירב מאמציו לקליטת עליה המונית ארצה.

 ב- 1953- פרש דוד בן גוריון מהשלטון והלך להתגורר בקיבוץ  שדה בוקר ומשם ניסה לעודד את הנוער הצעיר ליישוב הנגב.

ב- 1955- נקרא בן גוריון לממשלה להחליף את פנחס לבון במשרת שר הבטחון ובהמשך אותה שנה מונה לתפקיד ראש הממשלה.

ב-1956, באוקטובר עמד בראש "מבצע קדש".

ב- 1963- פרש בן גוריון מן הממשלה בעקבות "פרשת לבון" שערערה את יחסיו עם מפלגתו.

ב- 1965- פרש בן גוריון ממפלגת מפא"י והקים את מפלגת רפ"י (רשימת פועלי ישראל).

ב- 1968- לאחר שרפ"י חזרה אל מפלגת פועלי ארץ ישראל המאוחדת עם "אחדות העבודה" פרש בן גוריון ממפלגת רפ"י.

ב- 1969 -  באוקטובר, בבחירות לכנסת השביעית, עמד בן גוריון בראש "רשימה ממלכתית" שזכתה ב- 4 מושבים בלבד.

ב -1970, ביוני, התפטר בן גוריון מחברותו בכנסת ופרש מהחיים הפוליטים באופן סופי ומוחלט. הוא התמסר לכתיבת זכרונותיו בין ספריו: "אנחנו ושכנינו","ממעמד העם","במערכה","בהלחם עם","חזון ודרך", "תקוותה וייעודה של מדינת ישראל","צבא ובטחון","מערכת סיני", "מדינת ישראל המחודשת","זכרונות".

ב- 1973- ב- 1 בדצמבר,דוד בן גוריון הלך לעולמו ונטמן בטקס ממלכתי באחוזת קבר משפחתית במדרשת שדה בוקר.